שושני קובנה / קובניות

הפעם הראשונה בחיי שהכנתי קובנה, היתה כשחגגנו לבתי הבכורה שנה. היא כבר מזמן לא ילדה ומאז, הכנתי פעמים ספורות בלבד.

למה? אתם שואלים, כי לא תפס פה. והאמת? הסכמתי איתם.

מדי פעם צצו ועלו ברשת תמונות של שושני קובנה, קובניות, מיני קובנה. תקראו לזה איך שאתם רוצים ולי היה נראה, שזו העת לנסות שוב. הפעם, בקטן. אומרים ש "הגודל לא קובע" ?... החלטתי לאפות ולבדוק.

ובכן, מסתבר שלפחות בעניין הקובניות הגודל כן קובע.

הריח בבית היה משגע. מהתנור יצאה תבנית "מרוצפת" שושני בצק זהובות. פריכות בחלקן העליון ורכות כמו צמר גפן בחלקן הפנימי.

שכבות שכבות של עונג מגולגלות זו בזו. כה אווריריות, שאתה לא מצליח לחוש את הכבדות המוכרת לנו מאכילת בצק ובמקום זה, אתה מתמכר לקילוף השכבות ואכילתן.

הסועדים מלמלו מילים כמו "מרשמלו", "ענן", "צמר גפן", "שערות סבתא"... בקיצור, שלל מילים שתיארו משהו רך, אוורירי שפשוט נמס בפה. וזה בדיוק מה שהן היו.

אני הגשתי אותן לצד, רסק עגבניות עם נגיעה של מלח, גבינה לבנה, שמנת חמוצה, טחינה, חציל מטוגן, סחוג "הום מייד" וכל אחד הרכיב לו את הביס המושלם שלו. יותר נכון ביסים מושלמים. הרבה ביסים מושלמים.

ואתם, אל תשכחו גם ביצים קשות. (בימי קורונה נושא הביצים קצת רגיש).

אתם שואלים אם הפעם זה "תפס"?!

מה זה תפס, לא נשאר אפילו שושן אחד בגן.

היידה תתחילו לבשל מחמאות.

החומרים:

לבצק (כ - 19 שושנים)

1/2 ק"ג קמח לבן בהיר

כפית וחצי שמרים יבשים

סוכר 2-4 כפות שטוחות (לפי הטעם)

10 גרם מלח

280-300 גרם מים בטמפ' החדר

בנוסף לקיפול

100 מרגרינה מומסת "נטורינה" (או חמאה)

אופן ההכנה:

להניח במיקסר את כל החומרים (למעט השומן) וללוש בעזרת וו הלישה כ 10 דקות עד לקבלת בצק אחיד, חלק, גמיש ונוח לעבודה.

ליצור כדור. לכסות ולהתפיח עד הכפלת נפח בלבד.

לחמם תנור ל 180 מעלות, בתכנית חם עליון תחתון.

לחלק את הבצק ל 3 חלקים שווים.

לרדד כל חלק על משטח משומן במרגרינה/חמאה לעלה דק.

בעזרת הידיים לשמן את פני העלה (בנדיבות) במרגרינה/בחמאה.

לגלגל לרולדה, צפוף ככל האפשר לקבלת שכבות רבות.

לפרוס את הרולדה לפרוסות בעובי של כ 3-4 ס"מ.

לשמן תבנית ולסדר את שבלולי הבצק (הספירלה כלפי מעלה).

לכסות ולהתפיח עד כ 50% מהנפח.

לאפות עד שמזהיב כ 20-25 דקות.