ריבת תות

אני ממש אוהבת ריבות. אבל יש תנאי, שיהיו הום מייד.

ריבה ביתית היא שילוב של בית ושל פעם. ואני הרי הכי בן אדם של פעם ושל בית.

אני כל כך מתגעגעת לתקופה שהיו מכינים הכל לבד בבית ובמקום טעם תעשייתי היה לכל דבר את הטעם היחודי של הבית והמשפחה שהכינה אותו. לא ככה?..

כשעונה של פרי עומדת להסתיים, אני דואגת להצטייד לי בכמה קילוגרם ממנו ורוקחת באהבה ובסבלנות לבני ביתי ריבה שתשאיר את הפרי איתנו לפחות עד שנה הבאה.

זו בדיוק התקופה לרקוח ריבת תות.

היידה, תתחילו לבשל מחמאות.

מצרכים:

1 ק"ג תות שטוף נקי מגבעול ועלים

400 גרם סוכר לבן

אופן ההכנה:

להניח בסיר כבד ורחב את התותים ומעל את הסוכר.

להביא לרתיחה על להבה בינונית - גבהה. (לא לזוז ממנו - שלא יגלוש לכם).

לערבב קלות.

להנמיך ללהבה בינונית ולהמשיך לבשל עד שרוב המים מתאדים והריבה מסמיכה והופכת לריבה. לוקח כשעה וחצי - שעתיים וחצי.

אם הריבה רותחת במהלך הבישול להנמיך מעט את הלהבה. אנחנו לא רוצים רתיחה.

לאורך כל הבישול, לקפות את הקצף שנוצר.

שימו לב! הריבה מתקשה כשהיא מתקררת וכשהיא במקרר. קחו זאת בחשבון.

לא לכסות בזמן הבישול, אנחנו רוצים שהמים יתאדו.

בטח תרצו לדעת ש...

למרקם של קונפיטורה להשאיר אותה ככה, עם חתיכות פרי. למרקם חלק לטחון את הריבה (הכי קל ונוח בבלנדר מוט בתוך הסיר).

לרוב תמצאו מתכוני ריבות בהן יחס הסוכר והפרי הוא 1:1. כלומר, קילו פרי על קילו סוכר. ביחס הזה, הריבה תישמר לאורך זמן רב יותר, מפני שהסוכר משמש לה כחומר משמר.

אני לא אוהבת סוכר בטעם פרי, אלא בעיקר את הפרי ולכן אני משתדלת תמיד להפחית בכמות הסוכר. כמות הסוכר בריבות שלי נע בין 400 גרם ל 600 גרם סוכר (לקילו פרי). איך אני יודעת כמה סוכר? לפי מתיקות הפרי. ככל שהוא מתוק יותר - ניתן להפחית. תטעמו את הפרי.

לעקר את הצנצנת? אז ככה, בגדול, כדי שהריבה לא תתקלקל מהר, הצנצנת צריכה להיות מאודדדדדד אבל מאודדדד נקיה. יש מי שלא לוקח "צ'אנסים" ומעקר אותה. מעולם לא עיקרתי צנצנת וריבות מחזיקות אצלי גם שנתיים (במקרר). אבל אני בהחלט דואגת שהצנצנת תיהיה נקיה מאוד ויבשה (כשאני מזוגת לתוכה את הריבה).

מה שמשמר ריבה לאורך זמן הוא לא להכניס כלי מלוכלך לתוכה. (הקטע הזה של ללקק את הכפית ולדחוף שוב לצנצנת כי נשארתם עם טעם של עוד... מה שנקרא, פחות. אז בבקשה, קחו כפית חדשה מהמגירה - אגב זה גם עוזר לשמור על המשקל כי לרוב תתעצלו...לא ככה?)

רגע של עברית. כותבים לקפות או לכפות קצף? הפעולה היא מלשון קיפוי. רבים טועים וכותבים כיפוי (כי הפעולה נעשית בעזרת כף). מה שלא יהיה העיקר שתדאגו להסיר את הקצף :-)