סלט פנצנלה

כשהייתי ילדה, נהגנו ללכת המון למסעדות איטלקיות. אולי זו הסיבה, שאוכל איטלקי פחות עושה לי את זה.

מסעדה איטלקית, תהיה בין האחרונות ברשימת המסעדות שאבחר ומנת פסטה, אזמין רק כשלא מצאתי שום מנה אחרת בתפריט.

כן, כן, אני יודעת בדיוק מה עובר לכם בראש עכשיו. אך עם כל הצער שבדבר ובהחלט יש פה צער, זו האמת.

אבל היי, על פיצה אני מטורפת.

"סלט פנצנלה". אימי ז"ל נהגה להזמין את הסלט הזה באופן קבוע ואיך לומר בעדינות, גם עליו לא "עפתי". אולי הכנתי אותי במטבח שלי פעמיים או שלוש.

אתמול הצמוד ואני, יצאנו למסע בשווקים לרכישת חומרי גלם לשדרוג הפיצות בטאבון שלנו. האירוע הכניס אותי לאווירה איטלקית (די קשה למצוא אותי באווירה כזו) ואז נזכרתי בו. בסלט הפנצנלה.

אגב, הייתי כל כך באווירה שאפילו הכנתי פסטו עם מכתש ועילי, ממש כמו מאמא באיטליה. למתכון לפסטו ולשלל רעיונות מה להכין ממנו - לחצו בדיוק פה.

לסלט הזה יש המון ורסיות. הבסיס לקיומו להשתמש בלחם ישן והמקור שלו במטבחים עניים.

למה אני מספרת לכם את זה? כי לטעמי, כשמבינים מה המקור של המנה, החיבור אליה אחר. מה גם שהוא מאפשר לשנות אותה בתוך גבולות ברורים, כדי שהיא תשמור על ה DNA שלה.

הסלט נולד בפירנצה. במקור הוא כלל מלפפונים, בצל ולחם ישן ויבש שהוגשו עם מעט שמן זית וחומץ. אח"כ נוספו לו העגבניות ועם השנים נוספו לו מיני תוספות שהידועות בהן, המוצרלה והאנשובי.

אוחחחחח, האיטלקים האלו... עוני. לחם ישן. קצת מלפפונים. נגיעה של שמן זית... רק אני מדמיינת עולם ומלואו?...

כמה קשקשת יש בבלוג הזה.

היידה, תתחילו לבשל מחמאות!

ללחם הישן

כאמור, הקטע של הסלט זה הלחם. תכל'ס, הם המציאו "סלט" כדי לא לזרוק לחם יבש/יבש. תפקידו לספוג את מיצי הרוטב אבל עדיין לשמור על זהות. כלומר, לא להבלע לתוך הסלט.

אצלי אין לחם ישן, אבל אני בהחלט דואגת ליבש לחם איכותי לכבוד הסלט. ותעשו לי טובה, שלא תחשבו לרגע לקנות קרוטונים.

אחרי שסידרנו את העניין הזה בינינו- או שיש לכם בבית לחם איכותי בן כמה ימים או שתקנו לחם טוב במאפיית לחמים שווה. (אמנם אמרנו מטבח עני, אבל מה לעשות שכל מאמא איטלקיה אופה לחם שהיה מתחרה בגבורה בכל מאפיית בוטיק).

לחתוך את הלחם לפרוסות ואז כל פרוסה לקוביות (משהו כמו 1.5 ס"מ על 1.5 ס"מ). לערבב עם מעט שמן זית ולייבש בחם 150 מעלות בתכנית טורבו עד שהוא זהוב ויבש כהלכה (אני הכנתי עם חלה הום מייד משבת).

לסלט

המצרכים:

2 עגבניות אדומות, בשלות ועסיסיות (לא רכות מדי)

2 מלפפונים טריים

1 בצל סגול קטן

4 עלי בזיליקום טרי

3 עלי נענע קצוצים גס

6 זיתי קלמטה שחורים מגולענים

1 כדור (בינוני) של גבינת מוצרלה קרוע לחתיכות גסות - לא חובה

לרוטב:

1 עגבנייה רכה מאוד

1/3 כוס שמן זית

2 כפות חומץ בן יין (איכותי)

1/2 כפית מלח גס אטלנטי

קורט פלפל שחור טחון

אופן ההכנה:

את הלחם להכין כמוסבר לעיל.

להכנת הרוטב- לחצות את העגבניה הרכה ולסחוט את המיץ שלה לצלוחית. להוסיף את יתר חומרי הרוטב ולערבב היטב.

לחתוך את העגבניות, המלפפונים, הזיתים והבצל גס.

לקרוע את עלי הבזילקום.

בקערה להניח את כל הירקות וחופן מקוביות הלחם ולערבב היטב עם הרוטב.

מעל להניח את המוצרלה (אם בחרתם להוסיף).

מומלץ להכין כ 15 דקות לפני ההגשה.