קונכיות פסטה במלית ריקוטה ודובדבנים אפויות בבשמל מתוק

מי שמכיר אותי, יודע שאני מטורפתתתתתת על סופרים. (יעני מרכולים. שלא תתבלבלו ותחשבו שאני מהחוג לספרות).

סופרים, חנויות מתמחות וחנויות כלי בית הם האהבה שלי. לא בגדים, לא נעליים, שחררו אותי מקניונים. תנו לי סופר ושוב פעם סופר. בארץ, בחו"ל.

בתקופת הקורונה, לכל אחד היה חסר משהו אחר לנשמה. טיסות, קניונים, מסעדות ובתי קפה. לי היה חסר סופר.

הלוווווווווו... תרגיעו. אני ממש לא שטחית. זו העבודה שלי. הכל לצורך קבלת השראה לבלוג.

כן, אני יודעת שהיו סופרים בימי קורונה. אבל זה לא היה זה.

נכנסת - קנית - שילמת - ברחת (ואני היפוכנדרית, אז מה זה ברחתי).

הרעיון הוא להסתובב, לחשוב, לפנטז, לקבל השראה ולהמציא מנות מרגשות וטעימות.

שכחתי מה כל העניין הזה קשור למנה.

הא... או קיי. נזכרתי. נזכרתי!

אז מאז שהקלו בהנחיות, אני מבלה בסופר שלוש פעמים בשבוע. להשלמת חסכים.

אתמול, קפצתי (שוב) לסופר. הכל שם כבר ברוח חג שבועות. במבט חד קלטה עיני את קונכיות הפסטה הגדולות. מוצר שקם לחיים רק בחג שבועות...לא?!..

רכשתי.

חצי לילה לא ישנתי. מה אני הולכת לעשות עם הדבר הזה?

אני חייבת משהו שונה. לא מעניין לי שוב גבינות או גבינות ותרד או בולונז.

יש !!! מלית מתוקה.

עכשיו תראו, לפעמים אני מרגישה שיש פה הברקה ולפעמים אני מרגישה שאני ממציאה בשביל להמציא ושוכחת שמישהו בסוף צריך גם לאכול את זה וזה בדיוק השלב, שאני מתחילה לנהל עם עצמי דיון בזום.

האני האמיתי שלי (פסימי, משעמם ומוריד): "נו באמת, מה קשור מתוק? לחיזוק הטענה אני מוסיפה, הרי פסטה ברוטב שוקולד לא הסכמת אפילו לטעום..."

הממש לא אני שלי (אופטימי, ספונטני, שובב ופרוע): "תחשבי רחב, כפרה, פסטה ורביולי זה אותו בצק. בסופו של דבר, זה לא רחוק מבצק של קרפעלך. וקרפעלך מתוק זה מהמם. אז למה בעצם לא בפסטה?"

עלתה על משהו המזויפת.

לקראת השעה שלוש בבוקר נרדמתי. איזה מזל שלא הגיעו עוד כמה "אני שלי" לדיון.

מזל שאני תמיד מנצחת. יהיה לכם טעים, אני אגיד לה: "אמרתי לך". לא יהיה לכם טעים, אני אגיד להיא: "אמרתי לך"

תלמדו כלל - תמיד תנהלו ויכוח עם עצמכם. ככה תמיד תצאו צודקים.

רק מה ששתיהן לא הבינו בשלוש בבוקר הוא, שיש פה הברקה מטורפת ותצא מנה שכולם ידברו עליה עד שנה הבאה.

קופצת שוב לסופר לקנות דובדבנים וריקוטה.

סרטון להכנת המנה יחכה לכם באינסטגרם שלי.לחשבון האינסגרם שלי - לחצו כאן

היידההההההההה, תתחילו כבר לבשל מחמאות ועוד איזההההההההההה מחאמות יהיו בחג הזה!

רגעעעעעע! לאן אתם הולכים בדיוק? ממש לא סיימנו כאן!

אחרי שתכינו ותעופו על זה ותקבלו ים מחמאות ותתלהבו בטירוףףףףףף, כי זה טעיםםםםםםםם ברמות אחרות.

מה תעשו? נכון!! תצלמו, תעלו לאינסטגרם ותתייגו את האני שלי (איזה "אני" שאתם בוחרים).

החומרים: לתבנית קוטר 24

1/2 שקית (250 גרם) קונכיות גדולות מבושלות לדרגת אל דנטה (הן נכנסות לאפייה)

צנצנת דובדבנים מגולענים משומרים

למלית:

1 גביע גבינת ריקוטה (250 גרם)

1 שקית סוכר וניל

1 כף סוכר

100 גרם גבינה לבנה 9%

לבשמל המתוק

50 גרם חמאה

200 מ"ל שמנת מתוקה 32% שומן

1 כף קמח

1 שקית סוכר וניל

1/4 כוס חלב (60 מ"ל)

לרוטב:

נוזל הדובדבנים

2 כפות סוכר

אופן ההכנה:

לבשל את הקונכיות עד לדרגת אל דנטה.

לשטוף, לסנן ולצנן.

בקערה, להניח את חומרי המלית לערבב היטב.

לסנן את הדובדבנים מהנוזל (לשמור אותו).

להוסיף כחצי כוס דובדבנים לתערובת הגבינות ולערבב.

למלא את הקונכיות בתערובת. (תקפידו שבכל קונכייה יתחבא לו לפחות דובדבן אחד)

בתבנית עגולה חסינת חום (לא בתבנית חד"פ) לסדר יפה את הקונכיות, כשהצד הפתוח כלפי מעלה.

להכנת הבשמל:

בסיר קטן להמיס את החמאה ולהסיר מהאש.

להוסיף את הקמח ולערבב היטב.

להחזיר לאש, להוסיף את השמנת המתוקה ולערבב כל הזמן עד לקבלת מסה חלקה.

להסיר מהאש.

להוסיף את סוכר הוניל והחלב ולערבב היטב עד לקבלת תערובת אחידה.

לצקת את רוטב הבשמל על הקונכיות.

לפזר 1/2 כוס דובדבנים.

לאפות כ 25-35 דקות בתנור שחומם מראש לבחם 170 מעלות בתכנית חם עליון תחתון.

להכנת הרוטב:

בסיר קטן להביא לרתיחה את נוזל הדובדבנים עם 2 כפות הסוכר.

להמשיך ולבשל על להבה בינונית - גבוהה עד לצמצום הרוטב.

מגישים את המנה לוהטת מהתנור לצד הרוטב.

אם אתם אוהבים לקרוא אותי, לבשל איתי, ובא לכם להתרגש עד כדי דמעות - אתם חייבים את הספר שלי "הדרך אל האוכל".

להזמנה - לחצו כאן

הספר נמכר רק דרכי. תוספת משלוח בדואר רשום לארץ 25 ש"ח.